חניון תת קרקעי וחניון עילי

חניון תת-קרקעי
   

חניון תת-קרקעי מורכב ממספר נושאים מהותיים:

  1. אטימות מושלמת
  2. חניות תקניות
  3. נגישות לנכים ועגלות
  4. קונסטרוקצייה
  5. מערכות מצילות חיים

1. אטימות מושלמת

לצערנו, כמעט ולא מצאנו חניון תת-קרקעי שאינו סובל מחדירת רטיבות כלשהיא.

סוגי חדירות הרטיבות בחניון התת-קרקעי מגוונות וייסקרו יותר בהרחבה בדף רטיבות

חדירות הרטיבות מנוגדות לתקנות התכנון והבנייה ולכן מנוגדות לחוק המכר אליו מחוייב היזם לרוכשי הדירות, ציטוט:

הדבר נוגד את תקנות התכנון והבנייה , ציטוט:

"קירותיו החיצוניים של בניין יתוכננו וייבנו באופן המונע חדירת מים ורטיבות לתוכו מבחוץ."

מהן ההשלכות של חדירת הרטיבות?

  • פגיעה אסתטית.
  • גרימת חלודה לברזל הנמצא בתוך הבטון (שבתקרת וקירות החניון) ובשלב מתקדם- סדיקת ושבירת הבטון עד כדי צורך בשיקום בטונים.
  • טפטוף של סיד על גבי רכבים
  • שלוליות

האם ניתן לתקן חדירת רטיבות ע"י תעלות פח "האוספות" את המים שחודרים?

ישנם קבלנים המנסים לנקז את המים באמצעות תעלות "האוספות" את המים החודרים לחניון וזאת במקום לבצע איטום תקני ולמנוע את חדירת המים למבנה.

למען הסר ספק, דבר זה מנוגד לתקנות התכנון והבנייה המצוטט לעיל ותקן ישראלי נוסף.

ניקוזים תחתונים באמצעות תעלות אינם מקובלים כפיתרון מכיוון שמים החודרים דרך אלמנטי הבטון גורמים לחלודה והיחלשות האלמנטים. בנוסף, הניקוזים מאולתרים, אינם מתוכננים, אינם תקניים ומהווים עומס על תחזוקת הבניין.

בנוסף, תעלות אלו מבוצעות בדרך כלל לאחר קבלת אישורים ואינן מאושרות ע"י רשות כיבוי אש ועלולות לחסום את שטח ההרטבה של המתז.

בנוסף, חלק מהתעלות מנסות לסגור נזילות מתפרים שבין קורה לתקרה, כמובן, ללא הצלחה.

2. חניות תקניות

מרגישים שהחנייה צרה מדי או שדלת הפגז' הנפתחת כמעט פוגעת בצנרת כיבוי אש?

עפ"י הוראות משרד התחבורה, קיים רוחב תקני מינימלי לחנייה.

הרוחב הנו פונקצייה של מספר פרמטרים: האם החנייה מוגבלת בעמודים או בקירות, מה רוחב המסעה הניצבת אליו וכו'.

גובה החנייה מוגדר בתקנות התכנון והבנייה ועומד על 2.05 מ'. כאן קיימת סתירה עם הוראות משרד התחבורה הדורש 2.20 מ' והדרישה של תקנות התכנון והבנייה ל- 2.05 מ' גוברת.

יצויין שהגובה המותר הוא עד תחתית הצנרת התקרתית.

 

3. נגישות לנכים ועגלות

נושא זה הורחב באופן משמעותי בתקינה של העשור האחרון.

בחניון תת-קרקעי חייבת להיות גישה לנכים ועגלות אל הלובי עם דגש על מרחק מקסימלי להליכה מהרכב לרמפת הנכים.

הרמפה צריכה להיות בעלת 8% שיפוע מקסימלי ואם גובהה משמעותי יש להתקין מאחז יד.

על הרמפה להיות ברוחב מינימלי כנדרש בתקנות התכנון והבנייה.

לעיתים הרמפות נוצקות בחוסר תשומת לב כאשר תחילת הרמפה מתחילה להיסדק ולהתפורר ופני הרמפה עשויים באופן בלתי-אסתטי.

 

4. קונסטרוקצייה

לעיתים רחוקות קיימות בעיות קונסטרוקטיביות בחניון תת-קרקעי אך כשאלו מתרחשות הסכנה גבוהה.

בבדיקת חניון תשומת לב לנושא של סדקים או כל סימן אחר המעיד על חוסר יציבות.

 

5. מערכות מצילות חיים

לסקירה בנושא זה ראה דף מערכות מצילות חיים

מתקנים שונים כגון יציאות מיזוג אוויר – יש לשים לב כי לא מותקנים בחניון מתקנים שלא תוכננו מראש.
כך לדוגמא תוכלו לקרוא על בניין בו מזגנים בחניון בניין משותף חרגו מהתכנון המקורי ויצרו בעיה בטיחותית.

חנייה עילית

חנייה עילית צריכה לעמוד בפרמטרים רבים כדי להיות פונקציונלית ובטיחותית.

להלן ניתן מס' דוגמאות.

  1. על החניות להיות ברוחב הנדרש ע"י משרד התחבורה. הרוחב הנדרש משתנה בהתאם לגבולות החנייה. אם החנייה גובלת עם עוד חניות משני הצדדים אזי יידרש הרוחב המינימאלי (2.30-3.00 מ' תלוי ברוחב המעבר הניצב אל החנייה).
  2. אורך החנייה הנו 5 מ' מינימום. כאשר קיימת מדרכה שהרכב יכול להיצמד עם הגלגלים מותר לקצר את אורך החנייה עד 4.25 מ'.
  3. גובה החנייה הנו מינימום 2.05 מ' ובדרך כלל לא קיימת בעייה בנושא זה. אך יש לשים לב שלא עובר צינור (כגון צינור כיבוי אש, ניקוז וכו') מעל החנייה המגביל את גובהה.
  4. נושא כאוב הנו השקיעות והשיפועים בריצוף מסוג אבן משתלבת הקיים פעמים רבות בחניון עילי. ליקויים מסוג זה עלולים להוות מכשול בטיחותי מחד-גיסא, ולגרום להיקוות שלוליות היישר בחנייה הפרטית מאידך-גיסא.

   הפיתרון הוא כמובן הסרת הריצוף הקיים, טיפול במצע שמתחת (הידוק, החלפת מצע, שיפוע וכו') והתקנת הריצוף מחדש באופן תקין.

  1. מים מצינורות ניקוז המגיעים מהבניין לעתים נשפכים בשפיכה חופשית אל החניון העילי. מים אלו לעיתים מהולים בסבון ולכלוך. דבר זה מותר, אך יש לשים לב שהניקוז אינו פונה היישר אל חנייה פרטית.

בדיקות הנדסיות לבית משותף

תפריט

עקבו אחרינו בפייסבוק

הליקויים שמצאנו